בדומה לAI (artificial intelligence)' גם הגוף שלנו מופעל על ידי מערכת חכמה לומדת, אשר נמצאת בתהליך למידה ושינוי תמידי.
הגוף מכוונן את עצמו בכל רגע נתון, מתוך המערכת התחושתית שלו.
מערכת תחושתית זו מופעלת כל הזמן בתגובתיות אוטומטית, למידע שהיא חווה מהשדה הסביבתי כל הזמן.
מכיוון שהמרחב התחושתי הוא אין סופי, כך גם אפשרויות התגובה אליו הן מגוונות ואין סופיות.
לדוגמה: אפילו כאשר אנו ישנים, מערכת החישה שלנו ערה, חשה את החושך, את רכות המיטה, את מרקם המצעים, טמפרטורת האוויר, הלחות, משקל הגוף, ריח הכרית ועוד ועוד ועוד.
אין סוף חוויות אלו נאספות על ידי חיישני הגוף לכדי "חוויה מוכללת".
ברגע שאחד מחיישני הגוף חש שינוי, הוא מיידית מגיב.
לדוגמה: הגוף מתעורר לפתע, מתהפך, מתגרד ועוד…
מכיוון שהמערכת לומדת את הסביבה באופן תמידי, היא מזהה דפוסים ולומדת להגיב אוטומטית עליהם,
צליל או ריח מסוים, יכולים להפעיל את המערכת, מתוך הדפוס שהיא מזהה.
שיר המתקשר לבית, יפעיל במערכת תגובה מיידית להוויית בית.
ריח המתקשר לדמות, יפעיל במיידית את התגובה המותאמת לדמות.
כך גם דימיון או זיכרון מהעבר, יפעיל במיידית את התגובה בהתאם.
כשמתרחשת חוויה עוצמתית מידי עבור הגוף בסביבתו, הוא יוצא מאיזון, וחווה חוויה של תקלה במערכת ההפעלה התחושתית.
המערכת מתקשה לעבד נתונים והגוף בחוויית חוסר שליטה ויציאה מאיזון
חוויה זו נלמדת ונחקקת בזיכרון התחושתי, כפגיעה במערכת התפעול הפנימי שלה, ומתוך כך היא לומדת, כי יש להימנע מקרבה, או התקרבות, לחוויה מסוג זה.
כאשר, בהמשך, היא חשה התקרבות, היא מפעילה מנגנונים המונעים הגעה אל חווית ה"תקלה" .
גם מנגנונים אלו יכולים להתבטא במגוון בלתי נגמר של דרכים, כמו: חוויה משתקת, תקיעות, ערפול, כאב או אי נוחות אחרת, איבוד קשב, או ממש כמחלה.
כאשר אנו לומדים איך להקשיב למערכת תחושתית זו, אנו זוכים לשמוע את ה"קול" של ההוויה המוכללת, ברגע ההקשבה, וברגע הקשבה זה, נוצרת אינטראקציה.
כיוון שהמערכת התחושתית היא מערכת לומדת , היא מגיבה מיידית לאינטראקציה ולומדת ממנה.
וכך, על ידי הקשבה ואינטראקציה עם המערכת התחושתית, מתאפשר למערכת עצמה ללמוד תגובות אפשריות נוספות ולאפשר שינויים בדפוסי התגובות המוכרים.
